חידת צאן ההרגה

מי זו "צֹאן הַהֲרֵגָה"? חידה מְסוּבֶּכֶת.

על פי דרכנו, זכריה השתמש ב'נבואה קדומה' על ישראל ויהודה - מימי בית אחאב ובית יהוא (כפירוש רש"י), ועד חורבן שומרון וירושלִַם (='בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן') - והֵסֵב אותה לימיו, או לימים יבואו - לכן הנבואה חידתית.

בעקבות רש"י (ורד"ק) נחפש מתי נִכְחָדוּ "שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד" (יא, ח)? ומתי הופרה "הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל" (ט, יד), על רקע של בחילה הדדית בין ה' לבין המנהיגים ההם?

שלוש פעמים נרצחו מנהיגים בממלכת ישראל, בחודש אחד:
אֵלָה, זִמְרִי ותִבְנִי (מלכים-א טז, ט-כב), וּמָלַך עָמְרִי;
יוֹרָם ואֲחַזְיָהוּ במרד יֵהוּא, וטבח עֲתַלְיָה בבית דוד (מלכים-ב ט-יא) - אז הופרה "הָאַחֲוָה" בין אחאב ויהושפט, שהביאה את תועבות שומרון ליהודה;
זְכַרְיָהוּ בֶּן-יָרָבְעָם ושַׁלֻּם בֶּן-יָבֵשׁ (מָלַך "יֶרַח יָמִים"), וכעבור זמן פְּקַחְיָה (מלכים-ב ח-כה);

הרועים הם הנביאים, אליהו ואלישע, שלא הצליחו לטהר את שומרון - השכר שקיבלו (30 שקל, מחיר עבד, שמות כא, לב), לא היו ראויים לו, וה' לקח אותו "אֶל הַיּוֹצֵר" כמשל ירמיהו (יח).

גדיעת מַקֵל "נֹעַם", הֵפֵרה את הברית עם "הָעַמִּים" (יא, י), שלא יפגעו בישראל, וחֲזָאֵל מֵאֲרָם דַּמֶּשֶׂק עשה בהם שַׁמּוֹת (כפירוש רש"י). גדיעת מַקֵל "הָחֹבְלִים" (י"א, יד) במרד יֵהוּא, הביאה להרג שני המלכים, ולטבח עֲתַלְיָה.

המלכים האחרונים בישראל וביהודה לא דאגו כלל לצאן (יא, טז-יז), וגרמו לחורבן שומרון וירושלִַם, שנבנו מברושים וארזי לבנון.

האם קרו דברים דומים בימי בית שני? ראב"ע קרא בפרק קינה על מלכי החשמונאים, ורד"ק זיהה בהורדוס את ה"רֹעֶה אֱוִילִי", שלא ידאג לצאן. רבן יוחנן בן-זכאי (יומא לט ע"ב) פירש את נבואת "פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ, וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ" על חורבן בית שני.

באדיבות אתר 929