תיאוריו של הנביא בתפילתו מזכירים תיאורים מימי יהושע בן-נון, דבורה הנביאה, ואף מימינו

 

הנביא התכנס ממשמרת המחאה שלו נגד הנהגת ה' בעולם, לתפילה נבואית הקוראת לה' לגלות שוב בעולם את ידו החזקה, כמו ששמענו את שמעו ביציאת מצרים, ולהושיע את עמו במידת הרחמים (כתפילת משה) -
ה', פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שנים, חַיֵיהוּ,
בְּקֶרֶב שנים (=בקרוב) תודיע,
בְּרֹגֶז, רַחֵם תִזכּוֹר!

בבית הראשון - תיאורי התגלות ה' כהתגלות נודדת עִם ישראל, כמו מעמד הר  סיני, אבל מתימן, מהר פארן, ומארץ מדין, ממש כפתיחת משה בשירת ברכתו (דברים לג, ב) -
ה' מִסינַי בָּא,
וזָרַח מִשֵׂעיר לָמוֹ (=לעמו),
הופיע מהר פָּארָן,
ואָתָה מֵרִבבֹת קֹדֶש (=החונים בקָדֵש),
מימינו אֵשְׁדָת (=אשדות הפסגה) לָמוֹ;
אֱ-לוֹהַּ מִתימן יבוא,
וקדוש מהר פָּארָן, סלה (ג, ג).

תיאורי התגלות ה' וישועתו כהתגלות נודדת מופיעים גם בשירת דבורה (שופטים ה, ד-ה), ובתהילים (סח, ח-ט), ותפילת חבקוק דומה מאד לכמה ממזמורי תהילים (סו; עז; עח; פ), הזועקים לישועה כמו ביציאת מצרים.

בבית השני (ח-יג) - תיאורי מעבר חילות ה' "בַּנהרים" ו"בַּיָם", וישועת ה' כמו ליהושע בן-נון במלחמה על הארץ -
...רוּם יָדֵיהוּ נָשָׂא -
שמש ירח עָמַד זְבֻלָה...
בזַעַם תִצעַד ארץ,
באַף תָדוּש גוים;
יצאת ליֵשַע עמך,
ליֵשַע את משיחך...

בבית השלישי (יד-יט) - מלחמת הישועה שהנביא מייחל לשמוע עליה,  כשצבאות ה' יעברו ב"מים רבים", ויַכּוּ את כוחות הרֶשע אשר "יִסְעֲרוּ לַהֲפיצֵני", ו"עֲליצֻתָם כמו לאכֹל עָני בַּמִסתָר", ולנוכח הישועה שהנביא מתפלל עליה, הוא כבר מקדים מראש, וחותם בשירת תודה -
ואני בה' אֶעֱלוֹזה,
אָגילה בֵּא-לֹהֵי יִשעי;
ה'  א-ד-נ-י  חֵילי (=צְבָאי),
וַיָשֶׂם רַגלַי כָּאַיָלוֹת (=לנצח מלחמות),
ועל בָּמוֹתַי יַדריכֵני (=יַשליטֵני) -

ישועות כאלה התחוללו רק במלחמות החשמונאים, ובמלחמות ישראל בימינו -
לַמְנַצֵחַ בִּנְגִינוֹתַי!

באדיבות אתר 929