על ציפייה זו, של ישעיהו ומיכה, שהפכה להיות מטבע קבוע בתודעה של יהודים מאמינים

 

מעומק החושך נשמעה נבואת הציפייה לישועה, וגם בה נאמרו מפי מיכה (ז, ז-ט), דברים דומים מאד לדברי ישעיהו (ח, טז-יז; ט, א):

וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי;
אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי (=אשור),
כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי (כמו שנפלתי, כך אקום);
כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי (=בציפייה לישועה שתבוא);
זַעַף ה' אֶשָּׂא כִּי חָטָאתִי לוֹ,
עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי,
יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ;

מיכה גם המשיך ותאר גאולה עתידה כמו יציאת מצרים, ושוב בדומה לישעיהו (יא, טו-טז):

יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבוֹא,
לְמִנִּי אַשּׁוּר וְעָרֵי מָצוֹר;
וּלְמִנִּי מָצוֹר וְעַד נָהָר,
וְיָם מִיָּם וְהַר הָהָר;*
וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל יֹשְׁבֶיהָ,
מִפְּרִי מַעַלְלֵיהֶם (=מעצמת הרשע תיפול);
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ,
שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל;
יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם.
כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבוּרָתָם;
יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה.
יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם;
אֶל ה' אֱ-לֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ;
מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ
נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ:
לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא;
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ;
וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם* כָּל חַטֹּאותָם.

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם,
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

ציפייה זו, בלשון ישעיהו ומיכה, הפכה להיות מטבע קבוע בתודעה של יהודים מאמינים.

*הביטוי "והַר הָהָר" רומז ל"הֹר הָהָר" של מסעי בני ישראל (במדבר כ, כב-כג; לג, לז-לט), וגבולות הארץ (שם לד, ז-ח).
**מזכיר את תיאורן של מרכבות פרעה, שהושלכו לים ביציאת מצרים; גם ישעיהו (יא, טו) רמז לכך.

באדיבות אתר 929