דניאל המוזכר בפרקנו הוא כנראה אחד מצדיקי אומות העולם. המאפיין אותם הוא צדיקות הדואגת רק לעצמם ולא לסובבים אותם, בניגוד לדרכו של אברהם.

 

לפי הפשט, דניאל המוזכר בפרק י"ד איננו דניֵאל הידוע לנו מספר דניאל, שהיה ילד בימי יחזקאל, אלא 'מושל, חכם וצדיק' מכתבי אוגרית, שיחזקאל בגולה הכיר את דמותו, כאחד מִצַדיקֵי הגויים, כנֹח ואִיוֹב.

נֹח "איש צדיק", עשה ככל אשר ציווה ה' (בראשית ו', ט עד ז', ה), קיבל בהכנעה את גזר הדין על חיסול העולם כולו, ועל הצלתו שלו ושל משפחתו. העולם יכול לטבוע, לצדיקים יש תיבה - "הֵמה לְבַדָם יִנָצֵלוּ, והארץ תהיה שממה" (י"ד, טז).לא עלה על דעתו של נֹח (ואולי לא ידע שאפשר) להתפלל על הצלת בני דורו, על הצלת העולם.

איוב זעק מעוצם ייסוריו והשפלתו; כל עוד היה איוב שופט נשוא פנים (איוב כ"ט), לא עלה על דעתו שיש אי צדק בעולם; אי הצדק הופיע בתודעתו רק כאשר הוא עצמו הפך לקרבן "הֵמה בְצדקתם יַצילוּ נפשם" (י"ד, כ). הצדיקות בעצמה מוגבלת, מוּנַעַת על ידי הדאגה העצמית ("אולי חטאו בָנַי..."; איוב א', ה), אופקיה סגורים על ידי ההתעלמות האימננטית מכל אלה שמחוץ לדאגתה העצמית, והשמים שלה נעולים מתשובה עניינית לתפילות, לזעקות, לטענות ולמחאה. "איפֹה הָייתָ בְיָסְדי ארץ, הַגֵד אם יָדַעתָ בינה..."?! (איוב ל"ח, ד).

במציאות כזאת, בין ה' והאדם אין שותפות - יש מחיצה!

לעומתם, אברהם הוא נביא (שותף להנהגת ה' בעולם, בלי מחיצה); מכוח נבואתו הוא מתפלל על אנשים אחרים (אפילו על סדום), אפילו אם הם פגעו בו ולקחו את אשתו (=אבימלך). 

אבל צדיקי ירושלם התנהגו כמו נֹח, ולא כאברהם.  

------------------------------------------------------

מתוך: פרקי האבות בספר בראשית, יואל בן נון (עמ' 86-85), תשס"ג

באדיבות אתר 929