אין תקווה לחברת השפע

מתי ציווה יונדב בן רֵכָב לבניו לחיות כּרוֹעִים נודדי מדבר, באהלים, לא לבנות בית ולא לטעת כרם, וכמובן לא לשתות יין (ו-ז)? פרישה זו מהחברה הישראלית לחיי מדבר בתקופת המלוכה, מזכירה במידה מסוימת את פרישת עדת 'היחד' (האיסיים?!) למדבר יהודה ולסביבת ים המלח (קומראן) בימי החשמונאים.

אבל במהפכת יֵהוא (מלכים ב י', טו-כז) מצאנו את יהונדב בן רֵכָב במגמה הפוכה, כשותף קנאי ליהוא בהשמדת פולחן הבעל וכל תומכיו מישראל. כלומר בטיהור שומרון החוטאת?

מדברי הנביאים הושע ועמוס אנו למדים על הכישלון הגדול של החברה הישראלית בימי בית יֵהוא, במיוחד בזמן השגשוג והשפע אחרי הניצחונות הגדולים של יואש וירבעם - רוח המהפכה הקנאית-הלוחמת התחלפה בשיכרון של גאוות השחתה (הושע ד'; עמוס ו').

בזמן שהנביאים יצאו בתוכחה חריפה, הגיע (כנראה) יונדב בן רכב (בזקנתו?!) למסקנה מרחיקת לכת - אין תקווה לחברת שפע חקלאית ועירונית, במיוחד בימי שגשוג ושפע - טהרה לא תימצא בה, ואולי חבל על כל המאבק הקנאי. לבניו ציווה לפרוש מהחברה החוטאת לחיי מדבר טהורים, מעין אידיאליזציה של תקופת המדבר בחיי עם ישראל ("לכתך אחרי במדבר";ב', א-ג).

תהליך דומה התחולל בתקופה החשמונאית - רוח המהפכה הקנאית-הלוחמת התחלפה בשגשוג ובהשחתה של הממלכה, ואז התייאשו ממנה קבוצות של 'חסידים', ופרשו לחיי טהרה ופרישות 'מדברית', מתוך אמונה שזהו רצון ה' באמת.

אבל לא זו הדרך שבה רצה ה'. בני הרֵכָבים, ששמרו על צוואת אביהם, יהיו מופת לירושלִַם החוטאת (בימי יהויקים), והעיר תהפוך בעצמה למדבר, אבל כאשר תיוושע מחדש, יעמדו בה בני "יונדב בן-רֵכָב" לפני ה' "כל הימים" (יט), לא בפרישה לאהלי מדבר, אלא בחיי טהרה בירושלים.

באדיבות אתר 929