נבואה מתוך חווית החיים

ענתות, כמו תְּקוֹעַ של עמוס, שוכנת בִּסְפַר המדבר, גבול החקלאות והמרעה. עמוס בא מן המרעה, וירמיהו גדוש דימויים ותיאורים מן המדבר והמרעה. עמוס נשלח להינבא חורבן על ממלכת ישראל-שומרון, וירמיהו (לבסוף) ניבא חורבן על ירושלים.

ירמיהו לא רצה בנבואות אלה, והעדיף להתבודד במדבר (ט', א) –
"מי יִתְנֵני בַמדבר מְלוֹן אֹרחים
ואֶעֶזבה את עַמי ואֵלכה מֵאִתָם,
כי כֻלָם מְנָאֲפים עֲצֶרֶת בֹּגְדים";

ה' לא נתן לירמיהו לעזוב ולהתבודד – הוא השמיע לו תרועות מלחמה שירושלים לא שומעת, והראה לו איך 'המדבר' יעלה על העיר וישתלט עליה (ו', ב-ד) –
"הנָוָה והַמְעֻנָגה… בת ציון,
אליה יָבֹאוּ רֹעים ועֶדרֵיהֶם,
תקעו עליה אֹהלים סביב...
קַדשוּ עליה מלחמה"...

ירמיהו הלך מענתות לירושלים, בכל פעם שנשלח לשאת בה את דבר ה' – נֹגַה הרְאוּבֵני* סָפַר 11 פעמים בַּסֵפֶר – "הַשְכֵּם ודַבֵּר/הַשְכֵּם ושָלוֹחַ", ו-11 פעמים "הָלוֹך וקָרָאתָ/הָלוֹך ואָמַרתָ" (ראו מאמרו בנושא). כדי להגיע לשערי ירושלים המלאים בבוקר, נדרש ירמיהו לצאת כשעתיים לפני כן, לעלות להר הצופים, ולרדת לחצר בית ה'.

מי שלא הלך בעקבות ירמיהו, ולא ראה את עיר דוד למטה, בעמק הקדרון, ואת מישור הר הבית 'מעל פסגת הר הצופים', לא יוכל להבין את דבר הנביא (כ"א, יג) –
"הִנְני אֵלַיִךְ יֹשֶבֶת העֵמֶק צוּר המישוֹר
נְאֻם ה',
האֹמרים מי יֵחַת עלינו,
ומי יבוא בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ";

אנשי ירושלים ומנהיגיה היו בטוחים בשיר המעלות (קכ"ה) – "ירושלִַם הרים סביב לה, וה' סביב לעַמוֹ מעתה ועד עולם". הנביא מענתות ניסה בכל כוחו לזעזע את הביטחון הזה, לפני שיהיה מאוחר מִדַי (י"ג, טז).

"תְנוּ לה' א-להיכם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִךְ,
וּבְטֶרֶם יִתנַגפוּ רַגלֵיכֶם על הָרֵי נָשֶף (=אֲפֵלה)".

______________________________

* בספרו הנפלא, 'אור חדש על ספר ירמיהו'.

באדיבות אתר 929