לא מוותרים על הקנה הרצוץ

פרקים ל' ו-ל"א הם יחידה אחת –  ימי חזקיהו, במלוך סנחריב (705 לפנה"ס).

בימי סרגון, ישעיהו התייצב בצו ה' ובכל כוחותיו, נגד שליחי מלכים מורדים (מאשדוד - פרק כ', מְרֹדַך בַּלְאֲדָן - פרק ל"ט), וחזקיהו עצר. גם צבאות אשור, שלא פסחו על שום הזדמנות להכריע מתמרדים, לא עלו על יהודה.

כשמת סרגון ועלה סנחריב, געשה כל האימפריה, ובכל המרחב היו בטוחים, שהשליטה האשורית מתרסקת – זה היה הרגע שבו יצאה המשלחת מירושלים למצרים.

ישעיהו זעק "הוי", "הוי", אך לא יכול היה לעצור עוד את הקואליציה שחזקיהו הפך בה למנהיג מוביל. הנביא ראה במשלחת למצרים, חזרה לגָלוּת, הפרת ברית ה' ביציאת מצרים, וגם פגיעה בחובת המלך (בפרשת המלך בספר דברים י"ז, טז), שלא להישען על סוסי מצרים.

"הוי בנים סֹררים נְאֻם ה'...

ההֹלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו,

לָעוֹז במָעוֹז פרעה,

ולַחסוֹת בצֵל מצרים;

והיה לכם מָעוֹז פרעה לבֹשֶת,

והֶחָסוּת בצֵל מצרים לִכְלִמה" (א-ג);

"הוי היֹרדים מצרים לעזרה,

ועל סוסים יִשָעֵנוּ;

וַיִבְטְחוּ על רכב כי רָב,

ועל פרשים כי עָצְמוּ מאד –

... ואת ה' לא דָרָשוּ" (ל"א, א);

מסע השיירה המלכותית, שנסעה למצרים דרך המדבר מתואר (בלשון 'מַשָׂא') כהיפוך ליציאת מצרים –

"מַשָׂא בַּהֲמוֹת נגב

בארץ צרה וצוּקה...

יִשְׂאוּ על כֶּתֶף עֲיָרים חֵילֵיהֶם

ועל דַבֶּשֶת גמלים אוֹצְרוֹתָם –

על עַם לא יוֹעילוּ;

ומצרים הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ..." (ו-ז);

חזקיהו ושריו קיבלו החלטה הסותרת את "תורת ה'", ו'החוזים' שהתירו להם ברית עם מצרים (נגד אשור) סרו מהדרך והתכחשו לעדות הלוחות והספר (ח-יא) –המשענת המצרית תתרסק לרסיסים (יד), ודבר ה' הכתוב על לוח יעיד לעיני כל יודעי ספר באמת.

באדיבות אתר 929