ביטול המוות באחרית הימים

פרקנו מהווה המשך לתיאורי אחרית הימים שבפרק הקודם. הוא פותח במזמור הודאה בסגנון מזמורי תהלים, המתאר את הפיכת ערי העריצים וישועת האביונים (א-ה), ומסיים בשמחת הישועה של ישראל אל מול השפלת גאוות מואב (ט-יב). בליבו מופיע חזון מופלא על ביטול המוות מן העולם כולו באחרית הימים. חזון זה מצטרף ומשלים את חזונות התיקון באחרית הימים בפרקים ב', י"א.

א. עיינו במזמור שבראש הפרק. מה מביא לישועה מחד ולמפלה מאידך במזמור זה? שימו לב לאופייה הכללי והלא מוגדר של הישועה המתוארת בו, והיעזרו בניגוד בין שתי הקבוצות הנזכרות בו.

ב. הפסקה המרכזית בפרק (ו-ח) מתארת משתה שיערוך ה׳ לכל העמים. לזיהוי ׳ההר הזה׳ השוו לתיאור מלכות ה׳ בהר ציון בסוף הפרק הקודם (פס׳ כג). לאור זאת, מה מבטא המשתה? עמדו גם על ההקבלה לעליית זקני ישראל לאחר מעמד הר סיני (שמות כ"ד,ט-יא).

ג. ביטול המוות מדומה בפסוק ז להסרת כיסוי ומסכה, כפי שעולה מההקבלה לפסוק ח (׳בלע... פני הלוט – בלע המוות׳). מדוע לדעתכם מדומה המוות למסכה? היעזרו בהקבלה לעליית זקני ישראל, וראו משלי ט"ז,טו. תנו דעתכם גם למשמעות הרגילה של המילה מסכה בתנ"ך (למשל - שמות ל"ב,ד; ל"ד,יז)

ד. חזון ביטול המוות קשור בכמה אופנים לחזונות אחרית הימים שבפרק ב',א-ד ובפרק י"א,א-י: מה תפקידו של הר ה׳ בשלושת החזונות?
שימו לב לחזרה של הביטוי כל/על כל לאורך הפסקה. איזה מימד בחזון מודגש בחזרה זו?

ה. חזונות אחרית הימים בישעיהו מהווים תיקון לחטאי בראשית (החזון בפרק ב' מהווה תיקון למגדל בבל, ובפרק י"א מתואר תיקון יחסי האדם ובעלי החיים שהתעוותו לאחר המבול). נסו לחשוב איזה חטא ועונש ׳בראשיתיים׳ באים לתיקונם בחזון שבפרקנו?

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"