כל רשע בא יומו

לנבואת ה'מַשָׂא' יש אופקי עתיד שונים, כעין רוכסי הרים בזה אחר זה לצופה אל האופק. המשל על "מלך בבל" (י"ד, ד) מעוגן היטב בתיעוד מותו של סרגון מלך אשור, שיצא למלחמות רבות והשמיד "גוֹיִם לא מעט" (י', ז), ובאחת המלחמות (בדרום-מזרח טורקיה) נהרג וגופתו נעלמה. הוא 'לא נקבר בביתו', בכבוד הראוי למלך אשורי, והזעזוע היה כבד.

סַנחֵריב בנו, בעלותו למלוכה, קרא לבירור מעמיק על דבר 'חטאו של סרגון' אביו, והפך לשליט אשורי, אנטי בבלי*:

"כל מַלכֵי גוֹיִם
כֻּלָם שכבו בכבוד,
איש בביתו;
ואתה הָשְלַכתָ מִקברך
כְּנֵצֶר נִתעָב,
...כְּפֶגֶר מוּבָס (י"ד, יח-יט);

ב"שְׁאוֹל מִתחת", לשם שלחו מלכי אשור "כל מַלכֵי גוֹיִם" (י"ד, ט), יערכו המוּבָסים 'קבלת פנים' מיוחדת לזה שחשב עצמו שליט עָל:

...גם אתה?... כָּמוֹנוּ?
איך נפלת מִשמים
הֵילֵל בן שחר...
ואתה אמרת בלבבך:
השמים אעלה...
אֶדַמֶה לעליון;
אך אל שְאוֹל תוּרַד,
אל יַרְכְּתֵי בור;
...הֲזה האיש מרגיז הארץ?
מַרעיש ממלכות?
שָׂם תֵבֵל כַּמדבר… (י"ד, י-יז);

נבואה מדויקת זו על מלך אשורי פרו-בבלי, שלא נקבר כי גופתו נעלמה, הפכה להיות גם נבואת מופת לדורות על רשעי עולם בבוא יומם, עם 'קבלת הפנים' של קרבנותיהם, בַּשְאוֹל.

בקריסת מעצמת הרשע של ברית המועצות (בסוף 1991), כאשר שברו את פסלי סטלין ברחבי האימפריה הסובייטית שקרסה, והוציאו בביזיון את גופתו החנוטה (!) מהכיכר שהייתה 'אדומה' במרכז מוסקבה – קראתי בהתרגשות רבה את פרק י"ד בספר ישעיהו, ורוב המילים התאימו בדיוק (כאילו לא עברו יותר מ-2700 שנה), כולל מיליון וחצי עולים לישראל, יהודים וגרים נלווים, אך לא כעבדים ושפחות (י"ד, א-ב).    

_____________

* ראו בספרנו, ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 227-222.

באדיבות אתר 929