קנאות יהוא

קרוב ל-50 שנה של בית עמרי-אחאב יצרו שכבה שלמה שקשורה במלך, גם ביזרעאל וגם בשומרון. יֵהוּא שבר את זקני שומרון המפוחדים, והם שחטו עבורו את 70 בני המלך, ושלחו אליו את ראשיהם ליזרעאל. לא נשאר שריד לבית אחאב. אבל על הדרך לשומרון שחט יֵהוּא גם את 42 "אחֵי אחזיהו מלך יהודה" (יג-יד), ושוב הרחיב את הקנאות מעבר למנדט שקיבל מהנביאים, מבלי שאפילו ינסה לאחד את שתי הממלכות.

אמנם הוא הקפיד מאד שלא לפגוע בטעות ב'חפים מפשע', נאמנים לה', שנרדפו ביד איזבל או חיו כ'אנוסים'. על כן דרש להרחיקם מבית הבעל המלא (כג), לפני החיסול הכללי, שיתבצע אחרי שיעבדו לבעל מול שני עדים קנאים, ויחייבו את עצמם מיתה.

לפי התיאור, חוסלו רק אלה שהיו קשורים לגמרי לבית אחאב, למלך, לגבירה ולפולחן הבעל, והנבואה בשם ה' נתנה לו גיבוי ושכר - "יען אשר הֱטיבֹתָ לעשות הישר בעינַי... בני רבִעים יֵשבו לך על כסא ישראל" (ל). אולם כעבור זמן, יעמוד נביא בישראל ויאמר בשם ה' – "כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יֵהוּא, והִשְבַּתי מַמלכוּת בית ישראל" (הושע א', ד).
האם ניתן להסביר שתי נבואות שנראות הפוכות ממש?
(נצטרך להמתין להושע).  

המפגש של יהוא עם יהונדב בן רכב, הקנאי מהמדבר, היה מפגש קצוות. יהונדב עתיד לצוות את בניו שלא לשתות יין, לא לטעת כרם, לוותר על שדה ובית, ולחיות באוהלים "למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גָרים שם" (ירמיהו ל"ה, ו-ז) – האם יחזיק מעמד הקשר הקנאי בין 'כת המדבר' של אז, לבין השושלת המלכותית החדשה של בית יהוא?

באדיבות אתר 929