השליחות האחרונה

חלוקת ספר מלכים לשניים היא חסרת משמעות, ואין לה מקור ביהדות. פרקי אליהו נמשכים לתוך פרקי אלישע, ומשובצים בהם קטעי המלכים.

אחרי מות אחאב נעלם גם הקשר הפלאי בין אחאב לאליהו, והניכור שלט ביחסי הנביאים מול בני איזבל. אחזיהו שלח לדרוש בבעל (כנראה) במגידי עתידות שבהיכל עקרון, על פציעתו (ממנה ימות), והנבואה קראה לאליל בלעג "בעל זבוב" (ב-ג, ו, טז) במקום 'בעל זבול' (=היכל). 'אחזיהו' הוא אולי שם שנתן לו אביו, אבל את התודעה שלו קיבל מאמו, והשם 'אחזבעל' מתאים לו יותר.

דבר דומה עתיד לקרות ביהודה עם "אחז בן יותם בן עֻזִיָהוּ" (ישעיהו ז', א), שפתח את ירושלים לעבודת אלילים, וכנראה קיצץ את שם ה' משמו ('אחזיהו' > 'אחז').

מלאך ה' שלח את אליהו אל אחזיה, ואליהו – המבוקש והנרדף – נחשף: "איש בעל שֵׂעָר ואֵזור עור אָזוּר במתניו" (ח), ומיד נשלחו שרי חמִשים לבצע מעצר. ברור לחלוטין, שכוונת המלך להורגו על פי צו איזבל אמו, ושוב נעתר ה' לאליהו והוריד אש מן השמים, פעמיים. האש, שהצילה שוב את הנביא, אכלה הפעם שתי יחידות צבאיות, חמִשים ועוד חמִשים, מאה חיילים מצבא אחאב (כזכור, עֹבדיהו החביא מאה מנביאי ה' בשתי מערות, להצילם מיד איזבל).

כאן תסתיים דרכו ושליחותו של אליהו – ה' לא רצה עוד במלחמה הנבואית הקנאית נגד בית אחאב בסגנון של "אש מן השמים" (י-יב, יד) שאוכלת אנשים, ואליהו יעלה ב"רכב אש וסוסי אש... בסערה השמים" (ב', יא), כשחמִשים איש "מבני הנביאים" עומדים וצופים "מרחוק" (שם, ז), וחמשים "בני חיל" ילכו לחפש את אליהו "שלשה ימים" (שם, טז).

באדיבות אתר 929