מצד אחד זועק דוד לעזרה ומצד שני הוא הולם באויביו ומנצחם. שני חלקים לשירת דוד, שני חלקים לחייו.

 

השירה הזאת על ההצלה ועל הישועה חוברה אחרי כיבוש יבוס והפיכתה לעיר דוד, בעת השחרור הראשון של ירושלים. הישועה המופלאה מול היבוסים בעיר, ונגד הפלשתים בעמק רפאים (פעמיים), ורדיפתם עד גזר (ה', יח-כה), ובנוסף לכך, עדיין זכור היטב יום "הִציל ה' אֹתו... וּמִכַּף שאול" (כ"ב, א).

שני חלקים לשירה:

בחלק הראשון (ב-כט), דוד חסר אונים, וה' יוצא מהיכלו כדי להצילו. זה יכול להיאמר רק על נדודי דוד בבריחתו משאול, בהם שאול כמעט הרג אותו (בביתו, בחנית ובקיר; ובמדבר מעון, שמואל א כ"ג, כו-כח). תחילת השירה נאמרה על ההצלה מכף שאול, כשדוד קרא באוזני שאול "אחרי מי יצא מלך ישראל? אחרי מי אתה רֹדֵף? אחרי כלב מת? אחרי פַּרעֹש אחד?" (שמואל א כ"ד, יד). דוד זעק שם לעזרת ה', שישפוט בינו לבין שאול "ויָדי לא תהיה בך" (שם, יב).

על כל אלה שר דוד (כ"ב, ז, יח-כה) - "בַּצַר לי אקרא ה'... וַיִשמַע מֵהיכלו קולי... יַצילֵני מֵאֹיבִי עָז... וַיֹצֵא לַמֶרחָב אֹתי... יִגְמְלֵני ה' כְּצִדקָתי... כי שמרתי דַרכֵי ה'... כי כל מִשפָּטָו לנגדי... וָאֶשְתַמְרה מֵעֲוֹני..." (=לא פגעתי בשאול במערה, ובלילה, ומנעתי את אנשי מלשלוח יד ב"משיח ה'"). זו שירה דתית.

בחלק השני (כ"ב, ל-נא) - שירה משיחית - יש לדוד גדודי צבא לוחמים, והוא יכול להכות ולרדוף ולנצח בכוחו שלו, עד שהאויבים ייפלו ויירמסו תחת רגליו. "וְאֶשְחָקֵם כַּעֲפַר ארץ" (כ"ב, מג). הנותרים יישמעו לו, כי ה' נתן לו כוח להילחם ולנצח. זה הולם את ההכרעה מול פלשתים ובריחתם מהרי ירושלים עד כדי הכנעה, ועל כך "אוֹדְךָ ה' בַּגוֹיִם... מִגְדוֹל ישועות מַלכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשיחוֹ..." (כ"ב, נ-נא).

באדיבות אתר 929