מי מסוכן יותר - שמעי או ציבא?

מי מסוכן יותר – "ציבא נער מְפיבֹשֶת" או "שִמעי בן גֵרָא"? שניהם קשורים לבית שאול, שניהם קפצו על ההזדמנות בשעה שדוד היה מוּכֶּה, עָיֵף ובורח. פרצוף של מתרפסים מול מלך חזק, השמחים לדוג במים עכורים מול מלך מודח וחלש.

ציבא הביא מטען מזון חיוני ורכש את לב דוד, ובה בעת הוציא לשון הרע על אדונו המסכן הנָכֶה, וקיבל בעלות על כל הנכסים של בית שאול, ברמייה. שמעי יצא לקלל, והאשים את דוד באחריות להריגת אבנר ובן שאול, שהרי בני צרויה הקשים עדיין עם דוד; אולי גם קיווה לקבל את פני אבשלום ולזכות לחסד ממנו.

אולם קללת שמעי נשמעה באוזני דוד כייסורים של כפרה - "הַנִחוּ לו ויקלל כי אמר לו ה'; אולי יראה ה' בעֵיני (בעוני, כתיב; כלומר, בַּעֲווֹני ובְעָנְיִי), והשיב ה' לי טובה תחת קללתו היום הזה" (יא-יב). ואילו ציבא היה מלכודת דבש (עם צימוקים וקיץ-תאנים, ויין) לדוד, שהיה עָיֵף ויָגֵעַ מכדי להבין זאת.

בקבלת הפנים המלכותית לחזרתו של דוד (בפרק י"ט) יצופו שוב גם שמעי וגם מְפיבֹשֶת בן יהונתן, ויתברר ששמעי היה רק מטרד, ואילו ציבא הכניס את דוד (ואת כולנו) לצרה גדולה.

"אמר רב יהודה אמר (=בשֵם) רב: אלמלא לא קיבל דוד לשון הרע, לא נחלקה מלכות בית דוד, ולא עבדו ישראל עבודת אלילים (=ממלכתית, במקדשי העגלים ובשומרון) ולא גלינו מארצנו" (שבת נו עמוד ב).

כך לומדים תנך 'בגובה חז"ל' - הם לא היססו לבקר את דוד בשיא החריפות המוסרית, וללא משוא פנים. בדיוק כמו בדברי הנביאים.

באדיבות אתר 929