לאן נעלם מלך שכם?

בכל מרחבי הארץ לא נותר צבא כנעני או אמורי שיוכל להתארגן למלחמה נגד ישראל בעתיד הנראה לעין, ובקריאה שטחית נראה כאילו יהושע כבש את כל הארץ ושלט בה; אולם צבא ישראל לא נשאר בכל מרחבי המערכה, אלא חזר למקומו.

ההתנחלות תתנהל מכאן ואילך בהדרגה "מעט מעט" (שמות כ"ג, ל; דברים ז', כב).

רשימת 31 מלכי כנען כתובה כשירת סיום למלחמה, ואכן, רוב השמות נזכרו בפרקי המלחמה.

אולם בהר המרכזי בולט היעדרו של מלך שכם. כמו ירושלים בדרום ההר, שכם הייתה העיר החשובה ביותר בהר המרכזי, ורוב הערים הקטנות באזור סרו למרותה. ברשימת מלכי המלחמות נזכרים באזור שכם רק "מלך תפוח" (יז) ו"מלך תרצה" (כד).

לפי תעודות שנמצאו בארכיון המצרי (בתל אל-עמרנה - ראו מאמרי 'העברים וארץ העברים', מגדים טו (מרחשוון תשנ"ב), ושם הערה 16) מלך שכם עמד בקשרים ובעימותים מול מלך מגידו בעמק יזרעאל, ומול מלך ירושלים. מלך שכם אף הואשם בפני פרעה על שיתוף פעולה עם קבוצות של 'עַפּירוּ/עַבּירוּ/חַ'בּירוּ' (='עִברים'?!).

מבלי להיכנס כאן לשאלות סבוכות של כרונולוגיה, יש בסיס מוצק בספר יהושע לכניסה שקטה של שבטי ישראל (כנראה, שבטי יוסף) להר המרכזי, בשיתוף פעולה עם העיר שכם, כך שהמעמד בעיבל (ח', ל-לה), והברית בשכם (כ"ד) התרחשו בלי מלחמה.

הממצאים שחשף פרופ' אדם זֵרטל בסקר הר מנשה (כרך ב', תשנ"ו; כרך ד', תשס"ה) תואמים לחלוטין לכניסה השקטה, ולתהליך התנחלות שלא היה כרוך במלחמה, כפי שמתבקש מהיעדרה של שכם מרשימת מלכי כנען (י"ב), ואילו הממצא בתל חצור מתאים בדיוק למלחמה הגדולה המתוארת בספר יהושע (י"א).

באדיבות אתר 929