האם נשכח מעמד הברכה והקללה?

מעמד הברכה והקללה בהר עיבל עומד במוקד של ספר דברים, ואמור להיות הדבר הראשון שיעשה עם ישראל "ביום אשר תעברו את הירדן" (דברים כ"ז, ב, ד), והנה נדחק המעמד הזה בספר יהושע בין המלחמות – "אָז יִבנֶה יהושע מזבח לה'... בהר עיבל, כאשר צִוה משה..." (ל-לה).

חכמי המשנה והתלמוד (סוטה לב עמוד א; לו עמוד א) נחלקו אם המעמד התקיים מיד אחרי מעבר הירדן ובדרך נס (כפשט הפסוקים בספר דברים), או אחרי תום המלחמות וחלוקת הנחלות; הם לא ציינו את השלב האמצעי, שבו כתוב התיאור בספר יהושע.

פרופ' אדם זֵרטל מצא מאות אתרים מראשית ההתנחלות הישראלית במרכז בקעת הירדן, בעמקים המזרחיים ובהרי מנשה, ובמיוחד חשף מזבח גדול בתוך אתר מרשים במדרון הצפון-מזרחי של הר עיבל. מתחת למוקד של המזבח, על הסלע הטבעי נחשף מעגל אבנים ובו שרידי קרבנות (ראו ספרו עם נולד, פרק עשירי). המזבח הגדול נבנה בדיוק מעל למקום ההקרבה הראשון, וגנז אותו בתוכו. לפי זה היו בהר עיבל שני שלבים – קידוש המקום בראשונה, ואסיפת העם הגדולה בשלב מאוחר יותר. אחרי כמה עשרות שנים כוסה האתר בעיבל בשכבת אבנים ונגנז, כנראה בעת המעבר לשילה.

לפי החפירה, כל הדעות נכונות – מיד אחרי מעבר הירדן נבחר המקום בעיבל וקודש בהקרבה, אחרי כמה שנים הוקם המזבח הגדול, והתקיימו שם כינוסים במשך תקופה.

ספר יהושע לא מתאר את הכניסה השקטה (כנראה של בני יוסף) באזור "אָדָם העיר", ואת העלייה אל אזור שכם, כי אירועים אלה לא היו חלק מהמלחמה. אחרי ההכרעה ביריחו ובעי, יכלו כולם להתכנס בעיבל – "אָז יִבנֶה יהושע מזבח לה'...".

באדיבות אתר 929