חנוכת המשכן - פתיחת הספר

הפרק פותח בפסוק: "ויהי ביום כַּלוֹת משה להקים את המשכן" (א). פסוק זה, מוכיח היטב את דרכנו לפרש את ספר במדבר כממשיך ישיר לספר שמות, המקביל לספר ויקרא. תיאור הקמת המשכן מופיע בפרק האחרון בספר שמות (פרק מ'), וממנו מסתעפים שני החומשים המקבילים: קרבנות הנשיאים שהובאו בחנוכת המזבח מפורטים בפרקנו זה, ובמקביל - שִבעת ימי המילואים של הכוהנים מתוארים בספר ויקרא (פרק ח'). 

לכאורה, ספר במדבר היה צריך לפתוח בפרק זה; אך נראה שפרקי הספר הראשונים הם כולם הכנה לתיאור ימי המילואים.

כך, לדוגמא, לא היינו יכולים להבין את סדר הנשיאים המקריבים בחנוכת המשכן אלמלא לימדה אותנו התורה בפרקים הראשונים של הספר את סדר מפקד השבטים ואת סדר הדגלים. סדר נשיאי השבטים בתחילת פרק א' הוא כסדר האימהות (לאה, רחל, בלהה וזלפה), אך בשינויים מסויימים: שבט לוי אינו מופיע בין בני לאה (שהרי הוא לא נפקד), אפרים מקדים את מנשה בין בני רחל, ובני זלפה מופיעים בסדר הפוך בתוך בני בלהה: דן, אשר, גד ונפתלי.
כל השינויים הללו מתפרשים בהמשך, במפקד בני ישראל, כאשר גד תופס את מקומו של לוי כשלישי לשבטים, אחרי ראובן ושמעון. מסתבר שגד יצא ממקומו הטבעי כדי לעלות בדרגה ולהשלים את ששת בני לאה, והתורה רמזה על כך על ידי היפוך סדר בני זלפה בפרק א'.

סדר הקרבת הנשיאים זהה בדיוק לסדר הדגלים: פותח ביהודה ובדגלו (יששכר וזבולון), ממשיך בראובן ובדגלו (שמעון וגד) וכן הלאה. סדר הדגלים הוא סדר ההנהגה, ולפיכך קודמים בו יהודה ואפרים לראובן ומנשה. לעומת זאת, סדר המפקד הוא סדר התולדה, ולכן ראובן מקדים בו את יהודה.

ומה פשר הפרשיות ההלכתיות הקודמות לקרבנות הנשיאים? השיב על כך מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל: אחרי פירוט סדר השבטים, הדגלים והמחנות שבהם חנו ישראל למשפחותיהם ולשבטיהם, יש לתת את הדעת על החריגים - אלו שאינם חונים על דגליהם למשפחותם בדרך המקובלת:
הטמאים המשולחים מחוץ למחנות, הגרים הרמוזים בפרשת אשם הגזילות (המסתיימת באזכור הגרים - "ואם אין לאיש גואל"), הסוטה המתקללת ממשפחתה והנזיר הפורש מחייו הרגילים. כל אלו מעמדים מיוחדים, הבאים בצד סדר המחנות והדגלים הרגילים, ועל כולם כאחד חלה ברכת הכוהנים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות מיזם 'שירת התורה' - הרב ד"ר יואל בן נון