"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים" (במדבר ל"ו, ו)
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד ב
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים....
חמשה עשר באב מאי היא?
אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.
מאי דרוש [=מה דרשו]?
"זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד ... [אך למשפחת מטה אביהן תהיינה לנשים]" -
דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
אמר רב יוסף אמר רב נחמן: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל...
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר...
עולא אמר: יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות [=שומרים] שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים, שלא יעלו ישראל לרגל, ואמר לאיזה שירצו יעלו.
רב מתנה אמר: יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה...
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [=שאמרו שניהם]: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה.