דפי קהילות לומדות - שמות
| << בראשית | ^ | ויקרא >> |
שמות ה' - י"א; שמות י"ד
משה ואהרן דורשים מפרעה להוציא את ישראל ממצרים משני כיוונים - כנציגי ה', המצווה על פרעה לשלח את עמו; וכנציגי העם, המבקשים זמן הפסקה לצאת למדבר לזבוח לאלוהיהם. במקביל לזה, מכות מצרים כוללות בתוכן לפחות שתי מערכות: מערכת של מכות ועונשים כתוצאה ישירה לעיכובים של פרעה, ומערכת של מופתים שמטרתה להכיר לפרעה ולמצרים את שם ה' ולהבהיר לו בכך את מקור הציווי.
שמות י"א-ט"ו
בסיפור יציאת מצרים ישנה כפילות בכינויים של היוצאים ממצרים. פעם הם נקראים "העם" ופעם "בני ישראל". האם יש סיבה לחוסר העקביות? מה מייצג כל כינוי? האם יש מסר שניתן ללמוד מהשימוש בכינויים השונים גם לתפיסה שלנו כציבור?
חשיבות סיפור יציאת מצרים וזכרונו
שמות י"ב-י"ג
נעיין בפסוקים בהם מופיע ציווי לספר או לזכור את סיפור יציאת ונדון במשמעות יציאת מצרים לדורות. יציאת מצרים מהווה בסיס לאמונה ומלמדת אותנו על השגחת ה' בהיסטוריה, על הקשר בין עם ישראל לה', על החובה להיות מוסריים ועוד.
שמות ט"ז - י"ז
בפרקים ט"ז וי"ז מופיעות תלונות על מחסור במים (ברפידים) ובמזון (במדבר סין). נשווה ביניהן לתלונות המופיעות בספר במדבר: המתאוננים, המתאווים, התלונה סביב חטא המרגלים וקרח ועדתו.
שמות ט"ו, כ"ב - י"ז
המטרה המוצהרת של יציאת מצרים הייתה להביא את עם ישראל אל הארץ המובטחת לאבות - ארץ כנען. אמנם כבר במעמד הסנה מזכיר ה' עניין נוסף שצריך להתרחש כחלק מתהליך זה: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה (ג', יב) במסגרת המסע לעבוד את ה' על הר האלהים, ההליכה במדבר איננה מסלול עקיף, אלא הדרך הישרה והמתוכננת אותה העם צריך לעבור.
בשיעור זה נבחן את המסלול שעובר עם ישראל בדרך להר סיני, ולהבין את התהליך שעם ישראל עובר בדרך לפני שהוא מקבל על עצמו לעבוד את ה'.
שמות כ' - כ"ג
למשפטים בתורה יש משמעות רחבה יותר מכללים ועשיית דין. הם מנחים אותנו גם במישור הערכי והמוסרי. אנחנו מצווים להיות לוחמי צדק, לפעול לטובת הנזקקים ולפעול תמיד לתיקון החברה. קיום המשפטים כולל את שמירת כל התורה וקיום כל מצוותיה. גם בדברים שנראים ברומו של עולם וגם בדברים הארציים ביותר. כולם משפטי ה'.
שמות כ"ה; שמות מ'
מעמד הר סיני מהווה שיא של התגלות ה' לעם ישראל וכריתת ברית ייחודית בין ה' לישראל. מיד לאחריו עם ישראל מצטווה לבנות משכן ולהנכיח את השראת השכינה בעם ישראל באופן קבוע. שכינה שורה במשכן ומלווה את מחנה ישראל, בדיבור, בקבלת תפילות ובהשפעת שפע.
שמות ל"א-ל"ד
הזכות להקמת משכן ה' בתוך בני ישראל איננה בהכרח חלק מהתוכנית המקורית של הוצאת העם ממצרים. התוכנית שמתוארת במעמד הר סיני מציגה תמונה שונה, בה ה' מנהיג את העם על ידי שליחים בלבד; ובעקבות חטא העגל כמעט ונחרץ דינם של ישראל להישאר רק עם תוכנית זו. בעקבות מה בכל זאת זכו ישראל בהשראת השכינה בתוכם?
שמות ל"ה - מ'
המשכן מחבר את העשייה האנושית לבריאה האלוקית ובאמצעותה אנחנו מוציאים לפועל וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כ"ה, ח). העשייה האנושית מתחברת לעשייה האלוקית, ושניהם מתקיימים בששת ימי המעשה ושובתים ביום השבת שהוא יום שכולו קודש. תחומי העשייה פרוסים בכל מהלכי החיים, בצדדים הפיזיים ובצדדים הרוחניים. כיום, כשאין לנו משכן או מקדש, אנחנו יכולים לקחת את העקרונות והסמלים של המשכן ולהשתמש בהם כ"מורי דרך" בעשייה היומיומית שלנו.