דפי קהילות לומדות- תהילים
| <<תרי עשר | ^ | משלי>> |
תהילים א' - ג'
דרך שלושת המזמורים הפותחים את ספר תהלים, נעסוק בשלוש נקודות מבוא לספר: שירה ותפילה הנובעים מן האדם והופכים לחלק מכתבי הקודש; קרבת ה' לעומת הסתר פנים; הרלוונטיות של מזמורי תהלים לכל אדם פרטי ואף לחיי האומה כולה.
תהילים ד' - ח'
במזמורים ד'-ז' המשורר מתמודד עם אנשים המערערים על מעשיו ואף על אישיותו. מתוך קריאת המזמורים הללו, מתברר שיש קשר עמוק בין הביטחון של האדם בה' ובאהבת ה' אליו, לבין הביטחון שלו בעצמו ובצדקת דרכו, ויכולתו להתמודד עם האתגרים העומדים לפניו, או עם אנשים אחרים המלעיזים עליו ומערערים את בטחונו. מה מוסיף מזמור ח' לתחושת הבטחון של האדם?
תהילים ט' - י"ג
מזמורים ט'-י"ג עוסקים בהתמודדות הצדיק אל מול קיומו של הרשע ושגשוגו במציאות. לעומת השקר שאין לו רגליים, והרשע שהשעה משחקת לו באופן זמני, עומד הצדיק המאמין, אחוז באמונתו היציבה ובאמת שאין לה שינוי, ובטוח שזהו המקום הנכון להיות בו לטווח הרחוק, ולתמיד.
תהילים י"ט
מה מרגיש המשורר המתבונן בפלאי הבריאה ובחוקיה? כיצד משפיעה התורה על נפש האדם? ומה הקשר בין השניים?
תהילים כ"ג - כ"ז; תהילים ט"ו
ברבים מפרקי תהלים מביע דוד השתוקקות לבית ה'. מה מקורה של השתוקקות זו? כיצד ניתן להגיע אליה? וכיצד השתוקקות זו יכולה להשפיע על חיי האדם גם מחוץ למקדש?
תהילים כ"ט
מזמור כ"ט הוא מזמור מרכזי בעולם התפילות מאחר והוא מבטא את קול ה' המתגלה בעולם. קוֹל ה' בַּכֹּחַ - התגלות כבוד ה' בעולם עשויה לזעזע, לשבור, לפרק ולהרוס. יחד עם זאת - קול ה' מתבטא לא רק בכח ובעצמה משברת אלא גם קוֹל ה' בֶּהָדָר. בשיעור נראה כי ניתן לראות זאת כתהליך: ההתקרבות של ה' אל העולם אמנם גורמת לזעזוע גדול עד כדי הרס, אך בעקבותיו מגיעה נוכחות גלויה יותר של ה' במציאות.
תהילים ו'; תהילים ל'; תהילים ל"ח
בשיעור זה נעסוק בשלושה מזמורי תהלים הנוגעים לחווית הייסורים הפרטית של האדם. מזמור ו' ומזמור ל"ח, העוסקים בהתמודדות הנפשית תוך כדי המצב הקשה, וכל אחד מהם מציג גישה שונה להתמודדות עם הייסורים; ומזמור ל' העוסק באדם שכבר יצא מן הייסורים, ולאור זאת מתבונן על חייו מפרספקטיבה חדשה.
תהילים מ"ב - מ"ג
מזמור מ"ב-מ"ג מביע צימאון לקרבת אלקים וכיסופים לשוב אל המקדש. יתכן שהמזמור עוסק בעם ישראל הנמצא בגלות ומצפה לחזור אל המקדש, או באדם פרטי אשר הורחק מהמקדש מסיבה כלשהי ומתגעגע לשוב אליו. יחד עם זאת, המזמור מייצג תהליך שעובר על אדם בהתמודדות עם המצוקה. האמונה בה' וההשתוקקות לקרבתו הם הבסיס המחזק את האדם לכל אורך הדרך הקשה שהוא עובר.
תהילים מ"ד - מ"ו
בשיעור נעיין בשלושה מזמורים, מ"ד -מ"ו, בהם באים לידי ביטוי רגשות ומחשבות של האדם, אפילו כאשר הם שונים מדברי הנביאים. ננסה לקשר את המזמורים לאירועים תנכיים ולהבין את רגשות האנשים באותה תקופה, ונחבר ביניהם לבין שירים בני זמננו ומשמעותם. נשאל את עצמנו, מה מקומה של שירה כזו בתנ"ך, ובעולם הדתי בכלל?
תקופת נדודיו של דוד בראי מזמורי תהלים
תהילים מ"ט; תהילים נ"ב - נ"ח
קבוצת המזמורים בין נ"א ל-ס"ד מורכבת ברובה ממזמורים המשויכים לאירועים מחיי דוד, בעיקר מהתקופה בה ברח משאול. בשיעור נעסוק בתחושותיו של אדם הנרדף על ידי סביבתו על לא עול בכפיו ובמסקנות העולות מהחוויה הקשה הזו: הייאוש מבני האדם, מציאת הנחמה בקרבת אלקים, ואפשרות התיקון המוצעת במזמורים.
כי תצא למלחמה (מזמורים ס'-ס"א)
תהילים ס' - ס"א
לכל אורך הדורות, עם ישראל מתמודד עם מלחמות קשות מול אויביו. לעתים עד כדי תחושה שה' עזב אותם ואפילו פוגע בהם באופן מכוון. מזמורים ס'-ס"א מביעים את התחושות הקשות של העומדים בקרב, אך למרות התחושות הקשות, עם ישראל מתחזק ועומד מול אויביו, מתוך אמונה ובטחון שה' יושיע אותם בזכות היותם ידידי ה', בזכות הבטחתו לאבות, ולמען שמו.
תהילים ס"ז
מזמור ס"ז כתוב במבנה של מנורה, ומביע את רעיון ההכרה הלאומית בא-להים, יחד עם גילוי דרכו ומשפטו בארץ. המזמור עוסק בברכה הרוחנית ובברכה הגשמית שתבוא בעקבותיה.
תהילים א'; תהילים ע"ד - ע"ח
בשיעור זה נעיין בשאלת חיבורו של ספר תהלים. האם כל המזמורים חוברו על ידי דוד? או שהמזמורים נאמרו בתקופת דוד ולפניו ע"י משוררים שונים ודוד אסף אותם לספר אחד? או אולי יש מזמורים שנכתבו לאחר תקופת דוד? האם חלו שינויים במזמורים קדומים כדי להתאימם לארועים נוספים?
שיר של יום שלישי - המשפט כבסיס לקיום הארץ
תהילים פ"ב
השופטים נקראים "אלהים", אך באיזו מידה הם דומים לאלקים? בשיעור נדון במעמדם של השופטים ובציפיה מהם, ובקשר בין המזמור, העוסק במשפט צדק, לבין היום השלישי בו נבראה הארץ.
תהילים צ"ה - ק'
בשיעור זה נעסוק ביחידת המזמורים הנאמרת כמזמורי קבלת שבת. נראה מהו התהליך המתואר במזמורים אלה המוביל להמלכת ה' על העולם, וננסה להבין את הקשר המהותי בין המלכת ה' המתוארת במזמורים אלה לבין יום השבת.
תהילים צ"ט - ק"ג
מזמור ק"ג קורא לברך את ה' על אפשרות המחילה, הנובעת מחסד ה', המשפיע טוב על העולם ללא חשבון, ומהחיבור המהותי הפנימי שבין נפש האדם לבין הקב"ה. חסד זה הוא העומד בתשתית בריאתו של העולם והוא המאפשר את המשך קיומו של האדם על אף קטנותו וחטאיו, בעזרת אפשרות התיקון והמחילה, המאפשרים שינוי, ריפוי, התקדמות והתחדשות.
תהילים ק"ה - ק"ז
מזמורים ק"ה - ק"ז עוסקים בהודיה לה', וכל אחד מהם פותח במילים "הֹדוּ לַה'". נעיין בשלושת המזמורים, ונראה את הרצף ההיסטורי המוצג בהם - מראשית הבחירה בעם ישראל, דרך יציאת מצרים, ההליכה במדבר, תקופת ההתנחלות והישיבה בארץ, החורבן והגלות ולבסוף - הגאולה. המזמורים מתארים את חסדי ה' עם ישראל בכל שלב, ומדגישים את הצורך והחובה להכיר בחסדי ה' ולהודות עליהם.
תהילים קי"א - קי"ב
מזמור קי"א עוסק בגדולת ה' הבאה לידי ביטוי בבריאה, בתורה, בהשגחת ה' על כל בני האדם והשגחתו המיוחדת על עם ישראל. מזמור קי"ב עוסק באדם ירא ה'. בשיעור נעיין בכל מזמור בנפרד ונראה כי הסמיכות בין המזמורים והדמיון הצורני ביניהם מובילים להבנת הקשר והרצף בין שני המזמורים: ההתבוננות בגדולת ה' מביאה ליראת ה' ולרצון של האדם להדימות לבוראו ולהיטיב עם הבריות.
תהילים קי"ג - קי"ח
מזמורים קי"ג - קי"ח מוכרים לנו מתפילת ההלל. מהי הנקודה העיקרית עליה אנו מהללים את ה' במזמורים אלה, ומהו התהליך המתרחש במהלך המזמורים? היכן וכיצד שותף הקהל באמירת ההלל? מה ההבדל בין הלל להודאה, ומה מקומו של כל אחד מהם בתפילת ההלל? ואיך כל זה קשור למועדים בהם נאמר ההלל?
תהילים ק"כ; תהילים קכ"ב
נפתח את השיעור בהבנת הכותרת "שיר המעלות" ובייעודם של שירי המעלות. מתוך הבנה שירושלים היא נושא מרכזי בשירי המעלות, נעמיק את העיון במזמור קכ"ב, העוסק בעליה לירושלים ולבית ה'. נראה כי ההתפעלות של המשורר נובעת ממהותה הייחודית של ירושלים, עיר המבטאת את כל הערכים החשובים של ישראל: קודש, אחדות, מלכות ומשפט. נראה כיצד מזמור זה מתחבר להתרחשויות במלחמת ששת הימים, בה זכה עם ישראל לשוב לירושלים.
תהילים קל"ב; שמואל ב ז'
נעיין במזמור קל"ב. נראה כי המזמור עוסק במציאת מקום ראוי למקדש, במאמצים שעשה דוד לשם כך, ובמענה של ה', המבטיח בית מלוכה נצחי לדוד כשכר על מאמציו וגם כתנאי לבניית מקום של קבע לשכינת ה'. מתוך כך נראה כי יש קשר בין בית דוד לבית ה', ויחד עם זאת, קדושת המקום נמשכת גם כאשר בית דוד איננו מולך.
תהילים קל"ה - קל"ו
מזמורים קל"ה-קל"ו נקראים יחד "הלל הגדול", ושניהם מהללים ומשבחים את ה' על גדולתו בהנהגת העולם. נראה כי מזמור קל"ה הוא ההקדמה, הקוראת לישראל, העומדים בבית ה', להלל ולברך את ה' על גדולתו הרבה, ואילו מזמור קל"ו הוא מזמור ההודיה עצמו, המדגיש את חסד ה' השופע על כל בריותיו. כל הציבור העומד במקדש משתתף באמירת מזמור זה: שליח הציבור מונה את שבחי ה' אחד לאחד, והציבור עונה "כי לעולם חסדו".
קריאתו של "הלל הגדול" בליל הסדר מזכירה לנו שיציאת מצרים היא דוגמא אחת לחסדי ה' השופעים על עם ישראל ועל כל בני האדם, והיא הנותנת תקווה לכל אדם, בכל דור, שיש אפשרות לצאת ולהגאל, אפילו מן המקומות הנמוכים ביותר.
תהילים קמ"ה - ק"נ
ספר תהלים מסתיים ברצף של מזמורי הלל לה', הנקראים "פסוקי דזמרא", ומשמשים אותנו בתפילת שחרית בכל יום. מה ייחודו ומשמעותו של כל מזמור? ומה משמעותם כסיום לספר תהלים?