בנביאים נפוצים שני דימויים מרכזיים לקשר בין הקב"ה לעם ישראל: דימוי של איש ואשתו, ודימוי של הורה וילד.
בספר ירמיהו יש התמקדות מיוחדת בדימוי של הקשר ההורי: הקשר בין עם ישראל לקב"ה מדומה לקשר של אב או אם לילדיהם. דימוי זה מוקצן בכך שעל ירמיהו נאסר להתחתן, כך שהקשר ההורי לעד יישאר עבור ירמיהו הקשר המשפחתי הקרוב והמשמעותי ביותר.
הסיבה להדגשת הקשר ההורי בירמיהו מתבהרת לאור הדחיפות של שליחותו, בשל החורבן הקרב. ירמיהו מתחיל להתנבא כאשר החורבן הוא למעשה כבר עובדה מוגמרת. אם נמשיל בשלב זה את מערכת היחסים בין הקב"ה לעם ישראל לקשר בין איש לאשתו, הרי שאנחנו נמצאים בבעיה.
על פי חוקי המוסר המקראי, בגידה בקשר בין איש לאשתו גוררת ניתוק מוחלט של הקשר. אישה שבוגדת בבעלה אינה יכולה לחזור למערכת היחסים הקודמת, ואין אפשרות לבנות קשר חדש בין האיש לאשתו. מעשה הבגידה מנתק את בני הזוג זה מזו באופן סופי.
זהו דימוי נפוץ בנביאים, דווקא בשל הסכנה הטמונה בו: זעקה על ניתוק קשר באופן הזה אולי תזעזע את העם מספיק להחזיר אותם בתשובה. מצד שני, זהו דימוי מסוכן במיוחד בתקופה שבה החורבן אורב, משום שדימוי זה אינו מותיר פתח לחזרה לקשר עם הקב"ה.
לעומת זאת, קשר בין אב לבנו הוא קשר דם, ולא קשר ברית. הוא קשר שאינו ניתן להפרה גם במקרה של בגידה בדרכו או אמונתו של ההורה, ותמיד נותר פתח לחזרה לאותו קשר. אבא או אמא תמיד ירצו בסופו של דבר קשר עם בנם, גם אם סר מדרכם.
ההתעקשות על דימוי של קשר הורי, דווקא בשלב זה שבו החורבן כבר בלתי נמנע, מטרתה להדגיש את העובדה שלמרות החורבן - הקשר לא נותק.
גם אם החורבן הכרחי, הקב"ה אינו רוצה להעביר לעם מסר שאחרי החורבן כבר אין תקווה לקשר. אדרבא! המשלת הקשר בין הקב"ה לעם ישראל לקשר בין אב לבנו פותחת פתח לשיבה אל ה' ואל הארץ, מכיוון שלא ייתכן אף פעם ניתוק של הקשר, ואל אבא ואמא תמיד יש דרך חזרה.
תקציר של שיעור שהועבר בימי העיון בתנך. לשמיעת השיעור המלא.