"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (כה) אומר איוב. למה כוונתו?

 

בנאומו הראשון של איוב, לאחר שכל רכושו, משפחתו ובריאותו אבדו, אומר איוב:

"כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי, וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי" (כה) למה כוונתו?

1. גם כשאיוב היה בשיא הצלחתו, הוא תמיד חשש שמא יש חטא כלשהו בביתו: "וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר, וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם; כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים" (א', ה).

איוב, לכאורה, עשה כל מה שצריך לעשות כדי להתגונן מאסונות מסוג זה, ובכל זאת בא עליו האסון - והעובדה הזאת מגדילה את תחושת הייאוש וחוסר-האונים שלו: "אי אפשר לתלות שבאה הרעה עלי על ידי שלא נשמרתי ממנה ולא הכינותי האמצעיים הנצרכים כדי להשמר מן הרע, כי תמיד הייתי מפחד מן הרע, ועשיתי כל אשר ראוי לעשות להשמר מן הפגעים, ובכל זאת "ויאתיני", ולא הועיל השתדלותי... ומזה הביא ראיה... כי הגזרה אמת והחריצות שקר" (מלבי"ם).

2. בספר משלי נאמר, שדרכו של ה' היא להביא על הרשע את העונש שהוא הכי פוחד ממנו: "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן" (משלי י', כד). איוב מתלונן: למרות שאני צדיק, אני נענש בדבר שהכי חששתי מפניו, כמו הרשעים הגרועים ביותר. ובהמשך הספר, דווקא רעיו של איוב משתמשים בכלל זה כדי להוכיח שהוא רשע: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ, תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ" (ד', ו. ראו מלבי"ם שם)

3. יש שפירשו, שכאשר אדם פוחד יותר מדי, דווקא הפחד הוא שיכשיל אותו ויגרום לו להיכשל: "יהודה בר נתן היה נושא את כליו של רב המנונא והולך אחריו. נאנח. אמר לו הרב: ייסורים אתה מבקש להביא על עצמך?! הרי כתוב "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי!"" (בבלי ברכות ס.).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך