המוטו של דבורה "כי ביד אשה ימכר ה' את..." (ט) פעל תחילה לגבי האויבים אולם לבסוף לגבי השופטים עצמם. מבט על תפקידן של הנשים בספר מלמד גם הוא על ההידרדרות ההולכת וגוברת של העם והשופטים במהלך התקופה.
בחינת מעמדן של הנשים הקשורות בשופטים מעלה כמה מסקנות מעניינות באשר לתהליכים המאפיינים את התקופה. נציג כמה מתיאורי הנשים ומעשיהן בספר בהתייחס לשופטים הקשורים בהן:
בסיפור תשועתו של עתניאל בן קנז לא מופיעה אישה אולם בקטע המטרים אודותיו בפרק א' נאמר כי עכסה יזמה את בקשת הנחלות ומקורות המים (א', טו). במובן זה ניתן לראות את השפעתה ותרומתה כחיובית וחשובה.
בסיפור דבורה, ברק ויעל באה המגמה להבלטת הנשים בספרנו לשיא מסוים. דבורה מצוירת כשופטת וכנביאה המעורבת גם בקרבות. בסיפורה עולה נימה של לעג להזדקקותו של ברק לעזרת אישה בשדה הקרב "... אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אִשה ימכר ה' את סיסרא" (ד', ט). נבואה זו התגשמה כמובן במעשה הגבורה של יעל שהרגה בגפה את סיסרא.
אין זה מדרכן של נשים בתקופת המקרא להיות מעורבות בקרבות ועל כן אין ספק שהדרך בה מתוארים מעשיהן של דבורה ויעל באה להאדיר את דמותן שלהן, ואף את דמות האישה בספר. אך בה בעת יש בכך כדי להצביע על חולשתו הגדולה של ישראל שמצביאיו אינם מסוגלים להילחם לבד. ברק נזקק לעזרה שאינה עומדת בקני המידה המקובלים של התקופה.
אצל שופטים נוספים בהמשך הספר דמות האישה מופיעה בהקשרים שליליים. גדעון דחה בפיו את המלוכה אך דבק בה באחד מגינוניה החשובים – ריבוי נשים (ח', ל); אבימלך נפל ביד אישה (ט', נג), שעל פי נורמות התקופה לביזיון תיחשב. גורלו היה כגורל סיסרא; אמו של יפתח הייתה זונה (י"א, א) ובתו היחידה 'הייתה בעוכריו' (שם, לה); גם אצל שמשון מתגלה כמובן מוטיב המפלה באמצעות אישה (י"ד-ט"ז).
ניתן לסכם אם כן שספר שופטים מדגיש את תפקידן של נשים בנקודות מרכזיות של המאורעות ועל ידי כך מורגשת ההידרדרות ההולכת ומתעצמת במהלך הספר. המוטו שקבעה דבורה "כי ביד אשה ימכר ה' את.." (ד', ט) פועל בצורות שונות לגבי שופטים שונים. בתחילה מי שנפל היה האויב אך בהמשך מופיעים שופטים שאירועים הקשורים בנשים מובילים אותם להרס עצמי.
נערך על ידי צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'שפוט השופטים - עיונים פרשניים בספר שופטים', בהוצאת מכללת הרצוג