העמים הקדומים

חמישה עמים קדומים מוזכרים בדברים פרק ב', ארבעה בעבר הירדן המזרחי: החורי, האמים, הזמזומים והרפאים, ואחד בעבר הירדן המערבי - העוים. לכל אחד מהם היסטוריה מעניינת בפני עצמו. החורים היו יושבי שעיר שבני עשיו השמידום וישבו תחתם (דברים ב', יב). האימים הם תושביה הקדומים של ארץ מואב (שם, י). הזמזומים הם תושביה הקדומים של ארץ בני עמון (שם, כ), והרפאים ישבו בבשן ושרידם האחרון הוא עוג מלך הבשן (שם ג', יא). העוים ישבו בחצרים עד עזה וכפתורים השמידום וישבו תחתם (שם, כג).

מקבילה מקראית לאותו עניין היא בראשית י"ד. שם מסופר שכדרלעומר והמלכים שבאו איתו מצפון הכו את כל העמים הללו: "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם" (בראשית י"ד, ה) . זו היא עדות לקיומם של עמים אלו 450 שנה קודם כיבוש הארץ על ידי משה.

החורי מוזכר גם בפרשת וישלח (בראשית ל"ו). שם נאמר שעשיו התיישב בהר שעיר בדרכי שלום ותמנע בת שעיר החורי היתה פילגש לאליפז בן עשיו וילדה לו את עמלק. אין זה סותר את מה שנאמר בספר דברים כי בני עשיו השמידום. ההיסטוריה יודעת על מקרים שבהם אוכלוסיה החליפה אוכלוסיה קודמת בשילוב קשרי משפחה.

העוים ידועים ביהושע י"ג, ג-ד בין איזורי הארץ הנשארת שבני ישראל לא ירשו. נראה משם כי העוים הוא כינויים הספציפי של הפלשתים שהיו בימי האבות ואוכלוסיה שבאה מכפתור הורישה אותם והם 'הפלשתים' של תקופת מתן תורה וכיבוש הארץ.

ראוי לציין כי כל חבלי ארץ אלו הינם חלק מן הארץ המובטחת לאברהם ואף על פי כן היא ניתנה לבני לוט ולבני עשיו שאברהם הותיר להם נחלה מדעתו. אולם, ניתן יהיה לכבוש חבלי ארץ אלו באחד משלושה תנאים:

א. גורם זר יכבוש את ארצם ואז יוכלו בני ישראל לכבוש את הארץ ממנו.
ב. עמון או מואב או שעיר יתקפו את ישראל ללא התגרות מצידם.
ג. אחר שיעברו אומות אלו מן העולם ויסיימו את תפקידם בעולם חוזרת הירושה לבני ישראל, עם הנצח.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות