חורבן ירושלים
נמצאו 54 תוצאות חיפוש
פתיחה לשבע דנחמתא
הרב משה ליכטנשטייןלתשעה באב אופי כפול של אבל ותשובה ולכן מתאים שהנחמה תהיה בעלת מסר כפול של נחמה וקריאה לתשובה. ועל כן מיד לאחר תשעה באב, אנו פותחים בקריאת שבע הפטרות נחמה, ולאחר מכן ישנו מעבר לקריאת פרקי תשובה.
איכה פרק ב - עצמת החרבן
הרב יעקב מדן |לאחר השלמת הדיון בסוגיית הבגידה שבקינה הראשונה, נפנה את מבטינו לקינה בפרק ב'. פרק ב' עוסק בעיקר בתיאור חי של עוצמת החורבן: הפגיעה בבית המקדש עצמו, בחומות העיר ובבית המלך. בשיעור זה נתמקד בעיקר בתיאור של אכילת הבנים על ידי האמהות - האם אכן ייתכן מצב שבו אמא תעדיף את חייה על פני חיי בנה; מה פשרו של תיאור קשה זה?
מזמור קלז- בזכירה סוד הגאולה
הרב אלחנן סמטמזמור קלז מתאר את חורבן ירושלים והגלות בצורה קונקרטית. המזמור מתאר את התהליך הנפשי שעבר על גולי בבל משעת כניסתם לבבל, דרך התיישבותם בארץ גלותם, ועד להופעת התקוות הראשונות לבוא הגאולה. נראה את דברי ירמיהו בפרק כט המבקש מהגולים להתיישב בבבל, ואת הדרכת ר' יהושוע את הפרושים לאחר חורבן בית שני.
ארץ ישראל אחרי החורבן באספקלריה של ירמיהו
הרב יעקב מדןתאריך פרסום: תשסו | |
לאחר החורבן מלך בבל ממנה את גדליה בן אחיקם לפקיד באזור. רצח גדליה מהווה נקודת תפנית בנוגע לתקווה הגדולה שלה קיוו שארית העם. לסוגיה הזו ירמיהו מתייחס בצורה יוצאת דופן. בשיעור נעמוד על השקפתו של ירמיהו על ארץ ישראל שאחרי החורבן ועל הפספוס הגדול
ישעיה פרק א' - הפטרת שבת חזון
הרב אוריאל עיטםתאריך פרסום: תשעא | |
מה באה הנבואה לבשר לנו? ע"י לימוד הנבואה הפותחת את ספר ישעיהו ננסה למצוא את המסר אותו רוצה הנביא ללמדנו .
למה דווקא עכשיו הגיע החורבן?
הרב יגאל אריאלאויב ומלחמה בירמיהו פרקים א- ו
סיכום שיעור שהועבר בישיבת מרכז הרב (כנראה מאת הרב ישעיהו הדרי)
סיכום מאת הרב אורי דסברגתאריך פרסום: תשעו |
כיצד מתאר ירמיהו בנבואתיו את האויב? מהם תכונותיו? למה משתמש ירמיהו בדימויים מהטבע והחי לתיאור האויב המגיע מהצפון? במאמר זה נבחן מהי מטרתו של האויב? מהו אופן לחימתו בערי יהודה? כמו כן, ננסה להבין כיצד הפחד בתגובת העם, משפיע על תוצאותיה של המלחמה והאם בכלל הייתה "מלחמה"?
אוי לנו כי פנה היום
חיד"אהמקדש לא נחרב?
נתנאל שפיגלירמיהו לט-מ - מתן על הפרק
הרב דוד סבתובפרק ל"ט מתוארת אחריתה המרה של ירושלים, שלאחר מצור ממושך של כשנה וחצי הובקעו חומותיה. מאמציו של ירמיהו לשכנע את העם להיכנע, לקבל את עול בבל ובכך להציל את העיר מחורבן, עלו בתוהו, והעיר נפלה בידי הבבלים. בפרק מ מתואר שיחרורו של ירמיהו מן השבי, וסיפור העם הנשאר בארץ לאחר החורבן, תחת הנהגתו של גדליה.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות והרחבה על ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת החורבן.
מהחורבן אל הבניין - תשובות לשאלות
עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת
הרב ד"ר שוקי רייסבמאמר המצורף, תמצאו תשובות לשאלות על התרשים "מהחורבן אל הבניין".
התרשים שלפניכם מציג את סיפורו של עם ישראל בשלוש מאות השנים האחרונות של תקופת המקרא, הכוללות את סיפור המעבר הדרמטי שבין חורבן מלכויות ישראל ויהודה והמקדש ובין שיבת ציון ובניין הבית השני. נקודת המבט האופטימית החותמת את התנ"ך משקפת את התפיסה הנבואית בדבר תקומתו ובניינו של עם ישראל מחדש בארצו.
מהחורבן אל הבניין - תרשים והסבר
"עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (ירמיהו ל"ב טו)
הרב ד"ר שוקי רייסהתרשים שלפניכם מציג את סיפורו של עם ישראל בשלוש מאות השנים האחרונות של תקופת המקרא. סיפור המעבר הדרמטי שבין חורבן מלכויות ישראל ויהודה והמקדש ובין שיבת ציון ובניין הבית השני. נקודת המבט האופטימית החותמת את התנ"ך משקפת את התפיסה הנבואית בדבר תקומתו ובניינו של עם ישראל מחדש בארצו.
ירמיהו נא-נב - מתן על הפרק
הרב דוד סבתוהנבואות על בבל, הנמשכות בפרק נ"א, מתארות את נקמת ה׳ בבבל ובאלוהיה, שתביא לחורבנה הגמור. הפרק מסתיים בציווי ה׳ על כתיבת ספר הנבואות על בבל והשלכתו למימי נהר הפרת, מעשה המסמל את שקיעתה של ממלכה זו.
פרק נ"ב החותם את ספרנו מהווה מעין סיכום ומתאר את התגשמות הנבואות הקשות, עם חורבן ירושלים והמקדש.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים והרחבה על העימות עם האל הבבלי "בל".
להרוס ולהתחיל מחדש
עדיאל זימרןהחורבן בשלוש גרסאות
הרב ד"ר יואל בן נוןהאחרית המרה
הרב דוד סבתוהתגשמות נבואות החורבן
הרב דוד סבתובין גלות יהויכין לחורבן צדקיהו
הרב יעקב מדןחתימת ספר יואל
פרופ' אליהו עסיסספר יואל נחתם בשתי חתימות שונות. מה משמעות החלוקה של החתימה לשני חלקים? מסתבר שכל אחד משני החלקים מתייחס לאחד משני הנושאים שיואל עוסק בהם: מכת הארבה והחורבן המדיני של הארץ על ידי אויבים
מיכה ג-ד - מתן על הפרק
הרב דוד סבתופרק ג' כולל שלוש נבואות תוכחה, כל אחת מהנבואות פונה לקבוצה חברתית אחרת העומדת בראש העם ומועלת בתפקידה: ראשי וקציני העם, הנביאים והכהנים. ממכלול הנבואות מצטייר סדר חברתי מעוות, הניזון מתמיכתם של ראשי המערכת המשפטית והדתית בעם. בראש פרק ד' מופיע החזון הנשגב על הר הבית באחרית הימים. חלקו השני של הפרק כולל כמה נבואות הכוללות בין השאר נבואת נחמה העוסקת בקיבוץ גלויות וחידוש מלכות בית דוד, ודברי עידוד ונחמה על יושבי ירושלים.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות, ביאורי מילים, והרחבה על הנבואה "ציון שדה תחרש" בדברי ר' עקיבא
שועל בבית קודשי הקודשים
תלמוד בבליהנחמה שבחורבן
ר' לוי יצחק מברדיטשבזעקה בוטה
הרב ד"ר יואל בן נוןמהו הרקע של המזמור?
הרב ישעיהו הדרישילה וירושלים
הרב יעקב מדןהתמודדות עם החורבן
ד"ר בני גזונדהייטתהלים ע"ט - מתן על הפרק
ד"ר נאוה כהןמזמור ע"ט בתהלים מתאר את חורבן ירושלים. המזמור שייך לסוג המזמורים המכונים "תחינה לאומית" או "קינת ציבור", שבהם העם מקונן על פורענות קשה שהתרגשה עליו ומבקש את ישועת ה'. בחלקו הראשון בעל המזמור מתאר ומצייר לפנינו את המראות הקשים של החורבן. חלקו השני של המזמור כולל תפילה לסליחה ולתשועה "יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיך הַשָּׁפוּך" (י). המזמור נאמר בשחרית של י"ז בתמוז, ובימינו נוהגים לאומרו גם בטקסי יום השואה והגבורה.
בדף הלימוד תמצאו חלוקה של המזמור, שאלות מנחות ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.
על הפורענות
ד"ר נאוה כהןהשלבים בתגובה לאובדן
חביבה שפטרחורבן ותקומה
יהודה קילחורבן לאומי וחורבן רוחני - תיאורי החורבן בנבואות ירמיהו ויחזקאל
אליכין בן-נוןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נשווה את תיאורי החורבן בנבואתיהם של ירמיהו ויחזקאל. כיצד מתאר כל אחד מהנביאים את החורבן? האם מדובר בחורבן לאומי וארצי או שמא בחורבן רוחני-תיאולוגי? נבין כי נקודות המוצא של הנביאים, מקומם והשקפותיהם מובילות אותם לתפיסות שונות לגבי החורבן.
הכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון
מכון מגלי''ם |בסוף ימי הבית הראשון מגיע נבוכדנצאר מלך בבל לירושלים ועושה עליה מצור. לאחר כשנה וחצי מבקיעים הבבלים את החומות ונכנסים לתוך ירושלים. הם טובחים באנשי העיר, מגלים את הנותרים ושורפים את בית המקדש.
בקריית השלטון בעיר דוד נמצאה שכבה גדולה של אפר, וכן ממצאים שונים המעידים על החורבן הגדול של ירושלים.
מתן על הפרק - מלכים ב כג(לא)-כה
צוות מתןבפרקים אלה המתארים את תולדות מלכי יהודה האחרונים - יהואחז, יהויקים, יהויכין וצדקיהו, נפרשת מסכת הידרדרות מדינית מהירה עד לחורבן ולגלות ממלכת יהודה. לאחר מות יאשיהו בקרב מגידו חל מפנה לרעה במעמדה של ממלכת יהודה. משלב זה התנודדה הממלכה בין שתי המעצמות המרכזיות מצרים מדרום ובבל מצפון. סדרת טעויות מדיניות ומרידות מסוכנות של יורשי יאשיהו יחד עם רצף חטאים, הביאו לחורבנה הסופי של יהודה.
בדף הלימוד תמצאו שאלות מנחות ללימוד הפרקים והרחבה בנושא
תקציר מלכים ב פרק כ"ה
צוות אתר התנ"ךצער החורבן
הרב דוד מנחםהכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון
מכון מגלי''םתקציר ירמיהו פרק ל"ט
צוות אתר התנ"ךעדות לחורבן
רשות העתיקותמידת הדין ניצחה
הרב ד"ר בני לאוגישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק א
מזמור קל"ז - החורבן בא בשל האויבים - חלק א
ד"ר יושי פרג'ון | 48 דקותבשיעורים הקרובים נעסוק בגישות שונות לחורבן בספר תהילים - מי האשם: האויבים שהחריבו, עם ישראל או ה'? נתחיל מהגישה שנראית לנו הפשוטה ביותר, אך בתנ"ך היא דווקא הגישה החריגה - הגישה שאומרת שהחורבן בא בגלל האויבים. נלמד את מזמור קל"ז בתהילים. בשיעור זה נראה שהמזמור עוסק בזיכרון. הבית הראשון עוסק בחווית ההווה הקשה של הגולים ואילו הבית השני עוסק בעתיד. המשורר יודע שלמרות שכרגע חווית החורבן עוצמתית היא לא תישאר כך לנצח ולכן נשבע שלא ישכח את ירושלים. בשיעור הבא נעסוק בבית האחרון שמתייחס לאויבים.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ב
מזמור קל"ז - החורבן בא בשל האויבים - חלק ב
ד"ר יושי פרג'ון | 42 דקותבשיעור נעסוק בבעיית האחרון שעוסק באויבים ומטיל עליהם את האשמה בחורבן. האויבים הינם גם המחריבים עצמם - בבל, וגם המעודדים אותם - אדום. המשורר שחווה את החורבן לפני זמן קצר איננו מסוגל עדיין לתאר את מה שהאויבים עשו לו. במקום זאת הוא מבקש מה' שישיב את גמולם - ינפץ את עולליהם על הסלע ומתוך כך אנו מבינים שזה מה שהם עשו לו. המשורר משתמש באמירה זו לבטא את הכאב, ולא דווקא בגלל הרצון העז לנקמה. מלבד זאת, אנו איננו יכולים לשפוט את המשורר על בקשה זו, כשהוא מצוי זמן קצר אחרי שבבל עשו את המעשה הנורא הזה כלפיו. זו תחושה הגיונית לאותה נקודת בזמן, ובאופן טבעי היא אינה נשארת כחלוף הזמן.
גישות שונות לבעיית החורבן בספר תהילים - חלק ג
מזמור ק"ו - החורבן בא בשל חטאי ישראל
ד"ר יושי פרג'ון | 51 דקותנעיין במזמור ק"ו שמביא את הגישה הרווחת בתנ"ך שהאשמים בחורבן הינם ישראל - חטאנו ולכן בא חורבן. אולם, הוא מתאר זאת בעין קשה מאוד - המשורר מתאר את ההיסטוריה כרצף של חטאים של עם ישראל. הבית חרב מחטאי כל ישראל לאורך כל ההיסטוריה שלהם - מאז יציאת מצרים ישראל חוטאים שוב ושוב עד ימי המשורר שגם שם חטאו והגיע חורבן. ישראל היו ראויים לחורבן כבר בתחילת ההיסטוריה, אך ה' המתין ולא הביא את החורבן דורות רבים משום שהוא רחום.
פגיעה בשם ה'
יהודה גליקהכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון
מכון מגלי''םמלכי יהודה האחרונים
צוות אתר התנ"ךבשיעור זה נעסוק בקצרה במלכי יהודה האחרונים, ממנשה עד צדקיהו. נראה כי מעשיהם דרדרו את העם עד כדי חורבן ירושלים והמקדש, ויציאה לגלות בבל. אפילו הנסיון של יאשיהו לתיקון לא הצליח להחזיק מעמד. הספר מסתיים עם חורבן אך גם עם תקווה לעתיד: הצהרת כורש שאפשרה לעם ישראל לשוב לארצו, ולבנות את המקדש.
לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'.
לחצו כאן לדף מקורות
איכה יועם זהב?
הרב יובל שרלו | 25 דקותפרק ד' במגילת איכה מתחלק לשני נושאים מרכזיים. בחלקו הראשון, מתוארות החוויות הקשות שחוו האנשים בירושלים בעת החורבן. בחלקו השני, מתוארת התנהגותם הנוראה של הכובשים הבבלים. הפרק מסתיים בתחינה שהמצב יתהפך.
דימוי ירושלים לאלמנה
הרב יובל שרלו | 27 דקותמחבר איכה פותח את המגילה בדימוי של ירושלים לאלמנה מהקב"ה כדי לתאר את כאבו הגדול ואת תחושת המשבר הקשה. בשיעור נעמוד על מהות הדימוי של הקשר בין ירושלים לה' כקשר זוגי, ונבין את המשבר הכואב שהוא ממחיש.
וּבַחֹ֤דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלִָֽם׃
מלכים ב כ"ה, פסוק ח'
בַּשָּׁנָ֣ה הַ֠תְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂרִ֗י בָּ֠א נְבוּכַדְרֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל וְכָל־חֵילוֹ֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיָּצֻ֖רוּ עָלֶֽיהָ׃ (ס)
ירמיהו ל"ט, פסוק א'
בֶּן־עֶשְׂרִ֨ים וְאַחַ֤ת שָׁנָה֙ צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֔וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ חמיטל [חֲמוּטַ֥ל] בַּֽת־יִרְמְיָ֖הוּ מִלִּבְנָֽה׃
ירמיהו נ"ב, פסוק א'
לָכֵן֙ בִּגְלַלְכֶ֔ם צִיּ֖וֹן שָׂדֶ֣ה תֵֽחָרֵ֑שׁ וִירוּשָׁלִַ֙ם֙ עִיִּ֣ין תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃ (פ)
מיכה ג', פסוק י"ב
דְּבַר־יְהוָ֣ה ׀ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־צְפַנְיָה֙ בֶּן־כּוּשִׁ֣י בֶן־גְּדַלְיָ֔ה בֶּן־אֲמַרְיָ֖ה בֶּן־חִזְקִיָּ֑ה בִּימֵ֛י יֹאשִׁיָּ֥הוּ בֶן־אָמ֖וֹן מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃
צפניה א', פסוק א'
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים׃
תהילים ע"ט, פסוק א'
בֶּן־עֶשְׂרִ֧ים וְאַחַ֛ת שָׁנָ֖ה צִדְקִיָּ֣הוּ בְמָלְכ֑וֹ וְאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
דברי הימים ב ל"ו, פסוק י"א